צמצום כוחות סדירים – תר"ש תנופה – פיטורין משירות קבע

הוצאה מין הכוח אל הפועל - עדכון מאמר שנת 2023

כיוון שמתקיימים עדכונים חוזרים ונשנים אודות השינוי שעתיד לחול החלטנו לעדכן עבורכם את המאמר בכל פעם שמתפרמים אי אלו עדכונים בנושא. ביום 21/06/2023 עתידה להתכנס ועדה פנימית בחיל האויר בראשות רלכ״א במסגרתה יוכרע מיהם עשרות הקצינים והקצינות (לפי הערכות מדובר במאה קצינים לערך) אשר ישוחררו לאלתר משירות קבע מובהק בעילת צמצום הכוחות הסדירים. מדובר בעילת שחרור ערטילאית על רקע ארגוני אשר מתעלמת מצרכי הפרט ונסיבות אישיות ומשפחתיות. מיד לאחר הוועדה הנ״ל יוזמנו עשרות רבות של משרתי קבע בחיל האויר לקבלת ההודעה והתנעת הליך השחרור. במסגרת הוועדה תיערך עבודת מיון השוואתית וחשאית כאשר חיל האויר אינו מאפשר שקיפות כלשהי בתהליך קבלת ההחלטה. הנזק הצפוי לכל אחד ואחת מן הקצינים המשוחררים נאמד במילוני שקלים עקב אובדן הפנסיה הצבאית. בהמשך המאמר תוכלו לקרוא על כל השתלשלות האירועים עוד משנת 2017 עד היום

פיטורין משירות קבע

מאמר זה נכתב בחודש ינואר 2021, בעיצומה של מגפת הקורונה, וכמעט שנה שלמה לאחר שרא"ל כוכבי הכריז על יציאתה לדרך של תר"ש תנופה (תכנית רב שנתית "תנופה") שעתידה להימשך בין השנים 2020 ועד 2024.

מהי בעצם תר"ש (תכנית רב שנתית) "תנופה"?

תר"ש תנופה באה לעולם בעקבות תר"ש גדעון שהתקיימה בין השנים 2015-2020. במסגרת תוכניות אלה צה"ל משחרר אלפי אנשי קבע בגילאי הביניים ו/או בגיל הפרישה, וזאת מתוך מטרה להצעיר את מודל שירות הקבע ולהפוך את צה"ל לצבא איכותי, צעיר וטכנולוגי. כחלק מהגדרות תר"ש תנופה הוגדר כי יש להעניק תיעדוף ליחידות הקצה והגדרתן כ״אתרוג״ בתחום כוח אדם, וכן יש להביא לתיעדוף מערך הלחימה וכוח האדם הטכנולוגי.

כמה משרתי קבע עומדים בפני פיטורין מצה"ל בשנת 2021? 

צה"ל החל כבר ביום 01.01.2021 בהליך שחרור של אלפי (!) משרתי קבע הנמנים על אחת משתי אוכלוסיות: 

1. קצינים ונגדים הנמנים על קבוצת "משרת במודל הקבע 2010"

2. קצינים ונגדים הנמנים על קבוצת "משרת במסלול השירות 2016". 

עד לסוף שנת 2021 צפויים אלפי משרתי קבע למצוא עצמם מחוץ לשירות הקבע, חלקם בגילאים מתקדמים מאוד (30 עד 40), בלא הסדר פנסיוני (קבלת גמלת פנסיה מוסדרת) ולמעשה ייפלטו לשוק העבודה בעיצומו של משבר תעסוקתי עולמי וללא גיבוי פנסיוני הולם. 

עוד בנושא זה - מהי תוכנית ההתכנסות של צה״ל אשר במסגרתה יפוטרו אנשי קבע?>>>

מהו תהליך השחרור במסגרת תכנית הצמצומים? 

הוראת הפיקוד העליון מספר 3.0508 שעניינה "נוהל לשחרור משרתי הקבע מטעמים ארגוניים" (להלן: "ההוראה") קובעת את כלל הפרוצדורות לשחרור משרת קבע במסגרת תכנית הצמצומים. מדובר במסמך משפטי מורכב וסבוך, המפנה להוראות וחוקים צבאיים שונים ומגוונים ובהעדר הבנה מעמיקה וניסיון רב ספק אם משרת קבע יכול להבין את כלל המורכבויות שבהוראה האמורה.

על פי ההוראה הנ"ל, משרת קבע שהוחלט לשחררו מוזמן בפני קצין בדרגת אל"מ שמוגדר "גורם מודיע" והוא מודיע לו במסגרת ראיון פרונטלי כי לאחר עבודת מיון שנערכה בחיל שבו הוא משרת, הוחלט לשחררו משירות הקבע המובהק.

המועמד לפיטורין מקבל לידיו "כתב הודעה" ובו נרשם כי בכוונת צה"ל לשחררו משירות הקבע וכן הנימוקים העומדים בבסיס הכוונה לשחרר (בדרך כלל מצוין באופן סתמי "תכנית צמצומים" בלבד).

יש לציין, כי על פי ההוראה הגורם המוסמך "רשאי להורות על שחרורו של משרת הקבע מן השירות בעילת צמצום הכוחות הסדירים על בסיס עבודת מיון בזרוע, באגף, במערך או במקצוע מסוים או ביחידות מסוימות שדרגת מפקדיהם היא אל"ם ומעלה, באופן שיהיה בסיס סביר להשוואה ולמיון, למעט בתפקידים בהם לא קיימים תקנים המאפשרים התפתחות", כך לשון ההוראה.

 

 

מהי אותה עבודת מיון שמתבצעת בטרם החלטה על פיטורין? 

על פי ניסיוננו הרב בייצוג אנשי קבע שעמדו בפני פיטורין בתוכניות צמצומים קודמות – ניתן בהחלט לומר כי צה"ל מנסה להסתיר ככל הניתן את אותה "עבודת מיון" שנערכת החדרי חדרים ובלא שקיפות, ואשר הובילה אותו לבחור דווקא במשרת קבע X ולא Y כמי שיפוטר.

הניסיון מלמד כי במסגרת עבודת מיון כאמור יושבים קציני החיל והיחידות הבכירים (ראשי מחלקות, ראשי ענפים, קציני זרוע וכו') ושם נערכת רשימה של המועמדים לפיטורין על פי המלצות המפקדים והיכרות אישית עם המועמדים לשחרור.

למרבה הצער, במקרים רבים נתקלנו בהעדר שקיפות, באי מסירת מידע מצד צה"ל ובהסתרת מידע מהותי ורלוונטי אשר קיים במסגרת מסכי עבודת המיון האמורה ובאותם מקרים בהם נלחמנו בעור שינינו לקבל את כלל המידע הנדרש לנו לשם ניהול המלחמה בשם הלקוח – התגלו לנו במקרים רבים פרטים מוסתרים וחשובים שאפשרו לנו להילחם בהחלטה לשחרר ובמקרים מסוימים אף להביא לביטולה של החלטה השחרור.

 

מה נשקל במסגרת עבודת המיון שנערכת החדרי חדרים? 

אופן ביצוע עבודת המיון ייקבע בהתאם למעמדו של משרת הקבע - קבע קצר, קבע ראשוני או קבע מובהק - ובהתאם לנתוני סיווג והערכה וקריטריונים כפי שייקבעו על ידי אכ"א-מחלקת הסגל מעת לעת, לרבות הנתונים המפורטים להלן, כולם או חלקם: הדירוג החילי; חוות הדעת התקופתית; הערכות העמיתים; מסלול השירות; סיכויי הקידום והשיבוץ בעתיד.

 

מי חסין מפני שחרור במסגרת תכנית הצמצומים? 

ההוראה קובעת כי לא ישוחרר משרת קבע מטעמי צמצום הכוחות הסדירים משרת קבע שדורג בדירוג החילי בשליש העליון בשנת השחרור או בשנה שקדמה לה, אלא אם הוא בעל מקצוע ייחודי שלאחר בחינה של הגורם המוסמך נמצא כי תפקידו אינו מאפשר לשבצו מחדש בשל סגירת יחידתו או בשל צמצום רוחבי באותו מקצוע.

 

אוקי, זומנתי לגורם המודיע וקיבלתי התראה על פיטורין, מה עכשיו? 

לאחר ראיון אצל הגורם המודיע (קצין בדרגת אל"מ) המועמד לפיטורין מוזמן לראיון נוסף, זו הפעם בפני "גורם מוסמך", וזאת בתוך מסגרת זמן של 21 ימים. הגורם המוסמך הוא למעשה בעל הסמכות לקבל את ההחלטה הסופית אודות שחרור משרת הקבע. בפני גורם זה קמה זכות הטיעון במסגרתה רשאי משרת הקבע העומד בפני פיטורין (לעמדתנו – הדבר אף בגדר "חובה" !) לשטוח את כלל טענותיו מול הגורם המוסמך בטרם מתקבלת ההחלטה ולבטח לא לאחר שכבר הגורם המוסמך גיבש עמדתו הסופית בעניין.

חשוב מאוד: על משרת הקבע להודיע למערכת כי בכוונתו להתנגד לשחרור משירות הקבע ועל כך שהוא עומד על זכותו לשטוח טענותיו בפני הגורם המוסמך. במקרים רבים – צה"ל מעדיף שלא להעמיד את משרת הקבע על חשיבות הדבר ומשרתי קבע רבים למעשה "מוותרים" על זכות הטיעון שלהם ובכך באה לעולם החלטה על פיטורין מבלי ששיקולי הפרט נשקלו בפני הגורם המוסמך.

 

הגשת ערעור על החלטת הפיטורין משירות הקבע

לאחר שהגורם המוסמך קיבל החלטת שחרור למעשה הסתיים התהליך. בפני הפרט קיימת אפשרות להגיש ערעור בתוך 30 ימים, ואולם הגשת הערעור כשלעצמה אינה עוצרת את ההחלטה. במקרים רבים הליך השחרור כבר מוזן בתדפיס האישי ומדווח לכלל הגורמים בצה"ל והפרט מתחיל את הליכי השחרור הלכה למעשה.

במקרה של שחרור בעילת צמצום הכוחות הסדירים הערעור מוגש בכתב והוא מועבר להכרעת ראש אכ"א או רמ"ח הסגל (בהתאם לדרגתו של המועמד לשחרור). ההכרעה בערעור היא סופית ולאחריה ניתן לתקוף את החלטת השחרור רק במסגרת הגשת עתירה משפטית לבית המשפט.

 

האם אני רשאי להצטייד בעורך דין צבאי לשם ניהול הליך הפיטורין? 

כן, רשאי ואף מומלץ מאוד! למעשה, מרגע קבלת כתב ההודעה יוצאת הרכבת מהתחנה כאשר היא בתנועה מתמדת ומהירה לעבר שחרור משירות קבע. רבים מהמקרים שמגיעים למשרדנו מעלים כי משרת הקבע לא מבין את התהליך, לא מבין כי למעשה יש לו הזדמנות אחת להילחם בהחלטה לפטרו משירות קבע, ומכאן שרבים הם המקרים בהם התהליך לא מנוהל נכון על ידי משרת הקבע המפוטר.

מדובר בהליך שחרור שהוא מבוסס על הוראה משפטית, ושניתן לתקוף את ההחלטה על בסיס דיני המשפט המנהלי והצבאי. יש צורך בהבנה של כלל ההוראות הצבאיות, המסגרת המשא"נית, עבודת המיון ואיוש התקנים בצה"ל – ומידע זה ככלל לא נמצא בידיו של משרת הקבע הבודד העומד בפני מערכת כה חזקה כמו צה"ל.

משרדנו בקיא מאוד בייצוג אנשי קבע העומדים בפני שחרור ועוסק בנושא זה באינטנסיביות מזה קרוב ל- 20 שנים. אנו פועלים מול גורמי משא"ן בכלל הזרועות והחילות וכן למול לשכת ראש אכ"א ורמ"ח הסגל באופן תדיר ויומיומי.

ולכן – מומלץ מאוד להיעזר ולהתייעץ עם עורך דין צבאי הבקיא בסוגיות אלה כבר בשלבים הראשונים של הליך השחרור, ולמעשה הכלל הידוע "מוקדם יותר – טוב יותר" הוא נכון שבעתיים במקרים מסוג זה שבהם יתרון כוחה של המערכת על הפרט הוא בלתי מאוזן בעליל.

מהי תוכנית ההתכנסות של צה״ל אשר במסגרתה יפוטרו אנשי קבע?

כידוע, במהלך שנת 2013 החל צה"ל בקיצוץ תקנים במסגרת שירות הקבע ובכלל זה הודיע קבל עם ועדה כי יפוטרו משירות קבע כ- 4,500 אנשי קבע, קצינים ונגדים, בתכנית שהוגדרה כתכנית "התכנסות" (להלן: "תכנית הקיצוץ").

על פי התכנית, צה"ל יפטר עד סוף שנת 2017, במהלך של חודשים בודדים ובאבחה אחת, אלפי משרתי קבע המשרתים בצה"ל מזה שנים ארוכות. בנוסף, צה"ל מקדם תכנית להצערת גיל משרתי הקבע, כך שבפועל למרות העלאת גיל הפרישה, מרבית משרתי הקבע במודל החדש "הקבע הצעיר" יהיו בגילאים צעירים בכ- 10 שנים בממוצע ממה שהיה מקובל במודל הקבע עד עתה.

בפועל, מדובר בפיטורין לכל דבר ועניין של עובדים ותיקים אשר כלכלו צעדיהם ותכננו את חייהם מתוך הכרה וציפייה לגיטימית כי יגיעו לגיל פרישה במסגרת שירות הקבע בצה"ל. על פי רוב, מדובר בקצינים ונגדים בגילאים שבין 35 ל- 40, בעלי ותק של 13-18 שנות שירות קבע בצה"ל. קצינים ונגדים אלה, אשר אינם מוגדרים כעובדים על פי חוקי העבודה, אינם זכאים לכלל ההטבות והמסגרת הארגונית והמשפטית לה זוכים עובדים במגזר הציבורי או הפרטי אשר עומדים בפני פיטורין.

משום כך, ובשים לב כי התכנית יוצאת לפועל ללא כל הכנה מוקדמת וללא הסבר מפורט בפני משרת הקבע המפוטר ביחס להליך עצמו, לזכויותיו וליכולתו להילחם לשינוי ההחלטה – מצאנו לנכון לכתוב מאמרנו זה, אשר יש בו כדי לסייע בהבנת ההליך האמור, אשר כאמור אינו נהיר דיו למשרת הקבע העומד בפני הפיטורין.

זכויות אנשי קבע - כל המידע בנושא>>>

מהו צמצום הכוחות הסדירים ועל פי איזה דין מפוטרים אנשי הקבע ?

בניגוד לפיטורין של עובד המועסק במקום עבודה כלשהו, משרת הקבע אינו כפוף לחוקי העבודה הקיימים ואינו זוכה להגנה מצד בתי הדין לעבודה והפסיקה שיצאה תחת ידיהם. משום כך, המסגרת המשפטית הקיימת לגבי פיטורין של איש קבע בצה"ל נסמכת על פקודות צה"ל בלבד.

זאת אומרת, הליך הפיטורין (בשונה מנושא הגמלאות לאחר הפיטורין) מוסדר אך ורק בחקיקה פנימית של צה"ל שאף אינה נחשבת ל"חוק מדינה", והיא מצויה במדרג משפטי נמוך יותר. למותר לציין, כי צה"ל רשאי לשנות את האמור בפקודות הפנימיות ביתר קלות ואין המדובר בשינוי חקיקתי הדורש התערבות של כנסת ישראל בדומה לחוק רגיל.

במקרה של פיטורין משירות קבע על רקע צמצום הכוחות הסדירים (להלן: "צמצום כוחות") חלה על הנושא פקודה צבאית אחת ויחידה בדמות הוראת פיקוד עליון מס' 3.0508 שכותרתה "נוהל לשחרור משרתי הקבע" (להלן: "ההוראה"). על פי ההוראה הנ"ל, רשאי צה"ל ליזום פיטוריו של משרת קבע המצוי ב"אוכלוסיית היעד", ואשר מצוי בקבע ראשוני ו/או מובהק - וללא כל התראה מוקדמת לפטרו בתוך 3 חודשים משירות בהתאם לקבוע בהוראה.

ההוראה קובעת את כלל הפרוצדורות לפיטורין, ובכלל זה את עבודת הרקע שעל צה"ל לקיים בטרם ביצוע הליך הפיטורין כלפי משרת קבע פלוני. כמו כן, קובעת ההוראה את מנגנון ההודעה בדבר הפיטורין, את הליכי הערעור ואת נושא ההטבות, הפיצויים והמענקים אגב הפיטורין וכן נושאי החזר ההתחייבויות הכספיות והליכי השחרור בפועל.

מהי אוכלוסיית היעד - את מי ניתן לפטר עקב צמצום כוחות סדירים ?

על פי האמור בסעיף 1.1 להוראה האמורה, האוכלוסייה אותה ניתן לפטר במסגרת צמצום כוחות סדירים הינה "קצינים ונגדים המשרתים בשירות הקבע, וטרם מלאו להם 39 שנים או שגילם עולה על 39, אך טרם השלימו שמונה שנים בשירות הקבע" (האמור מתייחס לנשים וגברים, כאחד).

למקרא סעיף זה, ניתן היה לחשוב כי ניתן לפטר משירות קבע רק מי שטרם הגיע לגיל 39 (האוכלוסייה המוכרת בצה"ל כאוכלוסיית "גיל הביניים"). ומי שמעל גיל 39 מוגן מפני פיטורין מצה"ל. ואולם - לא כך הם פני הדברים. סעיף 53 להוראה, שכותרתו "עדכון גילאים" קובע כי החל מתאריך 01.06.2010 - האוכלוסייה אליה מתייחסת ההוראה הינה קצינים ונגדים אשר "טרם הגיעו לגיל המירבי, או שהגיעו לגיל המירבי, אך טרם השלימו שמונה שנים בשירות הקבע".

זאת אומרת - במקום ההגדרה הראשונית המתייחסת לגיל 39 כגיל מקסימלי לפיטורין במסגרת צמצום כוחות סדירים, משנה ההוראה את ההגדרה וקובעת כי ניתן לפטר את אוכלוסיית היעד לא רק עד מגבלת גיל 39 אלא עד "הגיל המירבי", אשר מוגדר אף הוא בהוראה. בסעיף 11 להוראה מוגדר הגיל המירבי כגיל הפחות בשנתיים מגיל הפרישה המינימאלי המוגדר בחוק הגמלאות (חוק שירות הקבע בצבא ההגנה לישראל (גמלאות)[נוסח משולב], תשמ"ה - 1985 - (להלן: "חוק הגמלאות").

חישוב הגילאים על פי הגדרת הגיל המירבי מעלה את גיל הפיטורין גם לקצינים ונגדים מעל גיל 39 בהתאם לגיל הפרישה המינימלי לפרישה מצה"ל, אשר עולה בשנים האחרונות באופן עקבי.

הפרוצדורה המחייבת להליך הפיטורין

ההוראה מפרטת שלבים מוסדרים וקשיחים לביצוע הליך הפיטורין. כך, מוגדר בהוראה גורם מודיע, שדרגתו אינה פחותה מאלוף משנה (בדרך כלל מפקד או סגן מפקד היחידה אליה משתייך משרת הקבע), אשר עליו מוטלת החובה לזמן את משרת הקבע ולהודיע לו, באופן רשמי ומתועד על גבי הכתוב, כי התגבשה לפטרו עקב צמצום כוחות סדירים.

על הגורם המודיע לצייד את משרת הקבע בכתב הודעה ובו נימוקים להחלטה לפטרו משירות. כמו כן, בכתב ההודעה ייקבע מועד לטיעון נוסף מטעם משרת הקבע בפני הגורם המוסמך להחליט בדבר הפיטורין (כמובן שיש הבדל בין הגורם המודיע ובין הגורם המוסמך להחליט).

ההוראה קובעת כי בתוך 21 ימי עבודה מאז מסירת כתב ההודעה יוזמן משרת הקבע לראיון בפני הגורם המוסמך (בדרך כלל, הגורם המוסמך הינו קצין החיל הראשי ו/או רמ"ח הסגל ו/או רלכ"א ו/או רמכ"א ו/או רחכ"א ו/או קצין בדרגת אל"מ שהוסמך על ידי אחד מהם).

חשוב ביותר: בטרם קיומו של הראיון בפני הגורם המוסמך רשאי משרת הקבע לדרוש את כלל עבודת המטה שהובילה להחלטה לפטרו משירות עקב צמצום כוחות סדירים. עבודת מטה זו, הינה הבסיס החשוב ביותר להחלטת הפיטורין. רבים הם המקרים, בהם משרתי הקבע כלל לא מודעים לזכותם לעיין בנתונים בטרם הראיון בפני הגורם המוסמך, ומשום כך לא מעלים טיעוניהם בעניין זה בטרם קבלת ההחלטה.

לאחר השמעת טיעונים מטעם משרת הקבע בפני הגורם המוסמך, מתקבלת ההחלטה על ידי הגורם המוסמך ולמעשה, החל משלב זה מתחיל הליך השחרור הבירוקרטי, לרבות חופשת פרישה והצבה במחלקת פרישה.

 

פיטורין עקב צמצום כוחות - למה אני ולא משרת קבע אחר ?

כאמור, ההוראה מפרטת את נוהל הפיטורין על רקע צמצום כוחות סדירים, וקובעת כי משרת קבע יפוטר על רקע זה רק לאחר עבודת מיון מוסדרת שתיערך על ידי צה"ל. עבודת המיון כוללת איסוף נתונים בזרוע ו/או במערך ו/או ביחידה באורח המהווה בסיס סביר להשוואה ומיון בין משרתי הקבע השונים.

כמו כן, קובעת ההוראה כי עבודת המיון תיערך בשיתוף גורמי סגל ומשא"ן ותתבסס על נתוני הערכה וקריטריונים אחרים שייקבעו, ובכלל זה התייחסות לנתונים כגון דירוג מקצועי; חוות דעת תקופתיות; הערכות עמיתים; סוציומטרי; מסלול שירות; ותק; נחיצות; אופק שירות וסיכויי קידום (להלן: "עבודת המיון"). על פי לשון ההוראה, אין לפטר משרת קבע, נגד או קצין, על רקע צמצום כוחות, וזאת מבלי שנערכה עבודת מיון כאמור על ידי היחידה ו/או החיל ו/או הזרוע הרלוונטית. כמו כן, יש לבחון היטב מהי קבוצת הייחוס של אותו משרת קבע העומד בפני הפיטורין ולבחון האם הושם בקבוצת התייחסות התואמת את נתוניו.

על פי רוב, משרתי הקבע המפוטרים כלל אינם מודעים לזכותם לעיין בנתונים בטרם קבלת ההחלטה על ידי הגורם המוסמך, ועל כן אינם מתעכבים כלל על נושא זה ומתמקדים בנימוקים אישיים (כלכליים ומשפחתיים בדרך כלל) כנימוקים מדוע אין לשחררם משירות קבע.

ואולם - הזכות לעיין בנתונים היא חשובה מאין כמוה, ויש בה, במקרים המתאימים, כדי להתגונן כראוי כנגד ההחלטה לפטר משרת קבע כזה או אחר. כמו כן, בהעדר נתונים מסודרים לא יכול צה"ל להתגונן מקום בו המפוטר נלחם כנגד ההחלטה באפיקים המשפטיים.

זכות ערעור על החלטת הגורם המוסמך

ההוראה קובעת מנגנון ערעור בפני ראש אכ"א לאחר החלטת הגורם המוסמך בנושא פיטורין על רקע צמצום כוחות. לאחר החלטה, קיימת זכות ערעור על הפיטורין בתוך 30 ימי בפני ראש אכ"א. על משרת הקבע להגיש ערעורו בתוך פרק הזמן הנתון וחריגה ממנו תוביל לכך שהערעור לא יידון. כמו כן, ההוראה קובעת כי בתוך 3 שבועות מקבלת הנתונים אצל ראש אכ"א - עליה לשגר החלטה בערעור וכי אי מתן החלטה במועד לא מעכבת את מועד הפרישה. החלטת ראש אכ"א בערעור הינה סופית ואין עליה זכות ערעור נוספת.

לאחר ההחלטה בערעור, יוצב המפוטר במחלקת פרישה ו/או יושב לשירות, בהתאם לתוכן ההחלטה. בכל הנוגע להליך הגשת ערעור בפני ראש אכ"א, הרי שמדובר בהליך משפטי לכל דבר ועניין, ואנו ממליצים על קבלת ייעוץ משפטי ואף ייצוג במקרה הצורך, שכן ניתן ואף מומלץ בחיוב לתקוף במסגרת הערעור גם עניינים משפטיים ו/או חריגה מהוראות מחייבות בעת קיום הליך הפיטורין, וכלל נדרשת בקיאות משפטית לשם העלאת טיעונים כאמור.