כשחייל מוצא את עצמו בחקירה משטרתית אזרחית — לא מצ"ח, לא קצין ביטחון, אלא מחלקת חקירות של משטרת ישראל — הוא לרוב אינו יודע מה מותר לו ומה אסור. הצבא לא מכין אתכם לתרחיש הזה, ולעיתים קרובות גם הפרקליט הצבאי אינו המשאב הנכון. אנחנו, ממשרד קוזניץ, פסח ושות', מלווים חיילים ואנשי מילואים שנקלעים לחקירה משטרתית בעניינים שאינם בסמכות הפרקליטות הצבאית, וממשרדנו מניסיוננו הנרחב אנו יכולים לומר: הזכויות קיימות, אבל אתם צריכים לדעת לדרוש אותן.
ישנם מצבים שבהם הסמכות על תיק פלילי עוברת — לפחות בחלקה — למשטרה האזרחית ולא לרשויות הצבאיות:
בכל אחד מהמצבים הללו, חלות על החייל בדיוק אותן זכויות שחלות על כל נחקר אזרחי — ואסור לאיש לגרום לו להאמין אחרת.
חוקרי משטרה יציגו לכם לפני תחילת החקירה את "אזהרת הנחקר": "כל מה שתאמר עשוי לשמש נגדך." אבל מה שלא תמיד מסבירים — אתם אינכם חייבים לדבר.
הזכות לשתיקה היא זכות חוקתית. אין בה הודאה, אין בה מרמה, ואין בה שיתוף פעולה עם עצמכם. חייל שמגיע לחקירה ומכריז "אני שומר על זכות השתיקה ומבקש עורך דין" — עשה את הדבר הנכון, לא את הדבר שנראה "אשם".
מה שחיילים רבים אינם יודעים: החוקר אינו חייב לספר לכם שמותר לשתוק עד שמגיע עורך דין. הם יגידו לכם את הנוסח המינימלי — ותפקידכם לדעת שיש מעבר לנוסח הזה.
זה אחד התחומים שבהם ראינו את הפגיעות הגדולות ביותר: חיילים שהובאו לחקירה "לשאלות בלבד", ללא עורך דין, ומצאו את עצמם מסבירים ומסבירים — כל הסבר הופך לראיה.
הזכות לייעוץ משפטי לפני תחילת חקירה נקבעה בפסיקת בית המשפט העליון. עצורים מחויבים לקבל הזדמנות לפנות לעורך דין. חשודים שאינם עצורים אמנם אינם מחויבים לקבל הפסקה לטובת זה, אבל בפועל — אם תבקשו, ורוב חוקרי משטרה ידעו שאתם מבינים את הזכויות שלכם — הבקשה תיענה.
במשרדנו אנחנו זמינים לליווי חיילים גם בשלב הזה: לפני כניסה לחקירה, בטלפון, ולעיתים פיזית בתחנת המשטרה — תלוי בנסיבות ובדחיפות.
חוק סדר הדין הפלילי (חקירות חשודים) מגדיר גבולות ברורים לחוקרי משטרה. הנה מה שחשוב לדעת:
כשאחד מהאיסורים הללו מופר — יש לכם עילה משפטית. הודאה שהושגה בדרכים פסולות עשויה להיפסל. לעניין זכויות הנחקר בהליך האזרחי ומה מהווה הפרה שלהן, ניתן לעיין במידע שמפרט עורך הדין הפלילי שרון נהרי בהפרת זכויות נחקר — מידע שרלוונטי גם לחיילים שמוצאים את עצמם בהליך אזרחי.
כן — ולא. החוקר חייב להשמיע לכם אזהרה שתמסור לכם שאתם חשודים, ובאיזו עברה מדובר ברמה כללית. אבל הוא אינו חייב לפרט את מלוא הראיות נגדכם לפני החקירה.
מה שחשוב: אם אתם לא יודעים במה אתם חשודים, אתם לא צריכים לנחש. שמרו על זכות השתיקה עד שתבינו את הסיטואציה — ועד שתתייעצו עם עורך דין שמבין את שני הצדדים: הפלילי האזרחי ואת המשמעויות הצבאיות.
חלק מהחיילים שמגיעים אלינו לא ידעו, בזמן אמת, האם הם נמצאים במעמד של עצור או חשוד חופשי. זה משנה הרבה:
אינכם מחויבים להגיע לתחנה ביוזמתכם. הזמנה בלבד (ולא צו) — תוכלו לתאם מועד, לתאם ליווי משפטי, ולדאוג שאתם מגיעים מוכנים. חשובים אינכם "חייבים" להישאר אם אינכם עצורים — אם חוקר אינו מצהיר שאתם עצורים, אתם חופשיים לעזוב. ברגע שתרצו לעזוב ויאמרו לכם "לא" — הפכתם לעצורים, וכל הזכויות של עצורים נכנסות לתוקף מיידית.
כשאתם עצורים, יש שעון שמתחיל לתקתק: 24 שעות לחקירה ראשונה לפני הבאה לפני שופט, עם אפשרות להארכה. בשלב זה:
הבחנה זו קריטית: הרבה חיילים "מתנדבים" לחקירה מתוך רצון לשתף פעולה, ומוצאים את עצמם בפועל עצורים ללא שידעו. עורך דין שמלווה מההתחלה יציין מיד את המעמד ויגן על זכויותיכם בהתאם.
זו שאלה שעולה תמיד, ואנחנו מבינים למה: חייל בפעיל שנחקר חושש על הדרגה, על הקורס, על הקריירה. הנה מה שאנחנו יכולים לומר:
הייעוץ שלנו: שמרו על שקט מלא — כלפי חוקרי המשטרה, כלפי הגורמים הצבאיים, וכלפי הסביבה הקרובה — עד שיש לכם ייעוץ משפטי מלא.
אנחנו נתקלים בדפוסי פגיעה חוזרים ונשנים. לא כדי להפחיד — אלא כדי שתדעו מה לזהות:
לא כל מי שמוזמן לתחנת משטרה הוא חשוד. חיילים מוזמנים לא פעם כעדים — בתאונת דרכים, בתגרה שהם ראו, במאורע שקרה בסביבתם.
גם עדים יש להם זכויות:
מניסיוננו, חיילים רבים שהגיעו "רק כעדים" מצאו את עצמם בסוף הגבייה עם אזהרה ו"הפיכה" לחשודים. הגבול נוזלי, ועורך דין בצד שלכם עושה את כל ההבדל.
גם אם התיק האזרחי נסגר בסוף ללא כלום, חשוב להבין שהעובדה שנפתח תיק, שנגבתה עדות, שנרשמו פרטים — יכולה להשאיר עקבות. הנה כמה תרחישים שאנחנו מכירים:
לכן הגנה נכונה בשלב החקירה אינה רק על "ההיום" — היא השקעה בהמשך. ייצוג מוקדם ומתאים יכול למנוע רישום מיותר, לשמור על זכות השתיקה, ולהבטיח שמה שאמרתם לא ייקח אתכם לכיוונים לא רצויים.
פעולות מיידיות שיגנו עליכם לפני שאתם אפילו נכנסים לתחנה:
ממשרדנו, קוזניץ, פסח ושות', אנחנו מלווים חיילים ואנשי קבע בעניינים משפטיים שדורשים הבנה כפולה: את מערכת המשפט הצבאית ואת ההליך הפלילי האזרחי.
כאשר חייל נחקר על ידי המשטרה, ישנם שיקולים ייחודיים שעורך דין "רגיל" עלול לפספס:
השילוב הזה — ידע עמוק בדין הצבאי לצד מיומנות בהליך הפלילי האזרחי — הוא מה שמייחד את הייצוג שאנחנו מספקים.
אם הוזמנתם לחקירה, אם קיבלתם הודעה ממשטרה, או אם אתם חשים שאירוע שהייתם מעורבים בו עשוי להגיע לידי חקירה — צרו קשר בהקדם. בלמשרד עורכי דין צבאי קוזניץ, פסח ושות' תמצאו ייצוג שמבין את שני העולמות ויודע כיצד להגן עליכם בצומת שבין הצבא לבין מערכת המשפט האזרחית.
במקרים שבהם החקירה הצבאית מובילה להליך פלילי אזרחי, ניתן להיעזר בעורך דין פלילי שרון נהרי, המתמחה בייצוג בהליכים פליליים אזרחיים.
חוזרים במהירות