שחרור קצינים משירות קבע במסגרת שער ארגוני שני ואי מעבר לקבע בכיר (משרתי "מודל 2016" בלבד)
רקע
הבה נעשה קצת סדר להבנת המצב המשפטי הקיים: צה"ל אינו נחשב "מעסיק" בדומה למצב הקיים בשוק העבודה האזרחי וקציני צה"ל המשרתים בשירות קבע אינו מוגנים ביחס להעסקתם בהיותם "עובדים". משום כך, כלל חוקי העבודה שנועדו להגן על עובדים במשק, כמו גם גופי התאגדות העובדים כדוגמת הסתדרות העובדים וארגון העובדים, אינם רלוונטיים כלל לשירות קבע בצה"ל ואין כל תחולה הקשורה לדיני העבודה הנוהגים בשוק הפרטי והציבורי על העסקתם של משרתי הקבע מול הצבא. אז מה בכל זאת קיים בנוגע להעסקתם של קציני צה"ל ? בגדול, לא הרבה. צה"ל טרח והצליח במידה רבה לחסום כל ניסיון להפוך את נושא העסקת משרתי הקבע במסגרתו לכזה המוגדר על פי חוק. נכון לרגע זה אין חוק כלשהו המסדיר את העסקתם של משרתי צה"ל בשירות קבע, והחלופה שכן קיימת היא פקודה צבאית המוגדרת "הוראת פיקוד עליון (בקיצור "הפ"ע") שמספרה 3.0508 ועניינה "נוהל לשחרור משרתי הקבע מטעמים ארגוניים". על פי הנוהל האמור, קבע לעצמו צה"ל עילות שונות ופרוצדורות מוגדרות לשחרור משרתי הקבע, בהתאם לצרכיו של צה"ל כמעסיק. במקביל למצב הזה, בעשור האחרון החלו נשמעים קולות רבים בציבור כנגד תקציב הביטחון המנופח ובייחוד כלפי נושא תשלומי הפנסיה המשולמים לפורשי צה"ל, והדבר הוביל לאחר לחצים רבים למשבר מתמשך בין משרד האוצר למשרד הביטחון, על רקע אי יציבות פוליטית שקיימת בישראל בעשור החולף.שינוי החוק הצבאי ב- 2016 עקב לחץ פוליטי
בשלהי שנת 2016 נפל דבר. משרד האוצר אשר הפעיל לחצים רבים על משרד הבטחון ביחס לתקציב תשלומי הפנסיות ועלות תקציב הבטחון השנתי, הוביל לכך שצה"ל הסכים לבצע תכנית התייעלות במסגרתה התחייב צה"ל במסגרת חוק רשמי של הכנסת (ניתן לעיין בחוק ההתייעלות הכלכלית מיום 29.12.2016 בקישור המצ"ב כאן) להקטין במידה רבה את מספר משרתי הקבע (קצינים בלבד) שגילם 35 ומעלה על פי מכסות רב שנתיות מוגדרות שנקבעו לשנים 2023 ועד 2040 וכן להצעיר במידה רבה את מודל שירות הקבע ומודל הפרישה משירות קבע. במסגרת החוק התחייב צה"ל לקיצוץ חד וכואב במספר הקצינים המשרתים בדרגת הרס"ן, ואשר מצויים כפסע טרם הגעתם לגיל הפרישה מן השירות הצבאי והזכאות לקבלת הפנסיה הצוברת. להלן התיאור מתוך החוק:
כדי לעמוד ביעדים הללו צה"ל הכניס לראשונה לתוך ההפ"ע המדוברת עילת שחרור ייחודית ששמה "אי מעבר לקבע בכיר" (נקרא גם "השער הארגוני השני") אשר קובעת באופן תקדימי מאוד כי כל קצין צה"ל המשתייך למודל 2016 (כל קצין שקודם לדרגת הרס"ן לאחר יום 1.1.2016 ואילך) ואשר צבר 14 שנות שירות קבע (12 שנות קבע כשמדובר בעתודאים, למעט רופאים) ולא קודם עד למועד זה לתקן קבע בכיר (סא"ל או רס"ן בכיר) – ישוחרר לאלתר.
להלן החלק הרלוונטי מתוך החוק:
בכך שינה צה"ל מקצה לקצה את מודל שירות הקבע שהיה נהוג עד אותה העת. מרגע זה, אין עוד צורך בבחינה יחסית ומידתית של תפקודו של הקצין, ציוני חוות הדעת התקופתיות שלו, הגדרתו כבולט לחיוב או בדירוג חילי גבוה וכו' – שכן כל אלו כבר אינם רלוונטיים עוד לסוגיית השחרור טרם ההגעה לפנסיה הנכספת.
כל מה שרלוונטי הוא – המועד בו הושלמו 14 שנות קבע במצטבר והשאלה האם עד למועד זה קודם הקצין לרס"ן בכיר או סא"ל, ללא קשר לתפקודו, מצבו האישי והמשפחתי וכו'. כפי שניתן להבין – מדובר ברעידת אדמה של ממש בתחום שירות הקבע בצה"ל.
ז"א – יכול להתרחש מצב בו קצין צה"ל בדרגת רס"ן שמשרת בחיל פלוני מוצא עצמו "נזרק" מן המערכת שנים בודדות טרם הגעתו לגיל הפרישה לפנסיה לאחר 14 שנות שירות קבע מצטיין, ללא תלות בציוניו, תפקודו ומצבו האישי - וכל זאת רק בשל אי קבלת תקן רס"ן בכיר עד למועד הקובע ובשעה שבמקביל אליו מצוי משרת קבע בעל ותק דומה עם ציונים נמוכים משלו, ללא הצטיינויות, עם בעיות משמעת וכו' – אבל כזה שקודם בתוך החיל בו הוא משרת לתקן בכיר, משיקולים פיקודיים ואישיים שונים. אבסורד של ממש.
ההליך השלישותי לשחרור בשער הארגוני השני – זבנג וגמרנו !
החלק הבעייתי ביותר במתווה השחרור החדש בשער הארגוני השני נוגע לעובדה כי הליך השחרור בעילה זו הפך מהליך הכולל בחינה מהותית והשוואתית של המועמד לשחרור למול אחרים במעמדו לשחרור שנוגע אך ורק לבחינת קידום למול מועד מוגדר. אם עד ליום מסוים (המועד בו השלים הקצין 14 שנות קבע במצטבר) לא הוגדר בעבור הקצין תקן בכיר או קידום לסא"ל – הוא עומד מיידית לשחרור ללא צורך בעבודת מיון, השוואה בינו ובין אחרים או בחינה של נתוניו האישיים. השינוי הזה שקידם צה"ל פוטר את צה"ל אחריות לבחינת עניינו של הפרט ולבטח לבחינת השוואתו למול אחרים. המקרים הראשונים של משרתי מודל 2016 שמצאו עצמם נזרקים מן המערכת בעילת אי מעבר לקבע בכיר (השער הארגוני השני) החלו לצוץ בשנת 2020. אז דובר בכמה קצינים בודדים שעמדו מול שחרור בעילה הנ"ל. מאז ועד עתה (מאמר זה נכתב בחודש דצמבר 2022) עברו 3 סבבים של שחרור בעילת אי מעבר לקבע בכיר ובכל הסבבים מצאתי קצינים רבים וטובים עומדים בבעתה ובהלם מוחלט מול הליך פיקודי לא ברור, לא נגיש ובמרבית המקרים מדובר בהליך שחרור שהפרט בכלל לא ידע שמתרחש ושעתיד להגיע, בעודו מצפה להמשיך ולשרת עד לקו הסיום של הפרישה לגמלאות. מרבית הקצינים שפנו למשרדנו הצביעו על הפתעה גמורה, הסתרת מידע מצד צה"ל והוצאה לפועל של שחרור חפוז בצורה חדה, קשה ובלתי מתחשבת בפרט ובנתוניו האישיים (כמו לדוגמא קצינים שלא קודמו עקב התנכלות מפקדים, או קצינות ששהו בחופשת לידה ומצאו עצמן משוחררות מיד לאחר חזרתן או קצינים שעמדו בפני קידום לסא"ל ולאחר דש"ב בודד מצאו עצמם נזרקים בעילת אי מעבר לקבע בכיר וכו'). הפקודה הצבאית קובעת פרוצדורה מסודרת להוצאה לפועל של הליך השחרור מול הפרט. תחילה, יוזמן הפרט לגורם מודיע (קצין בדרגת אל"מ, בדרך כלל) אשר ימסור לידיו כתב הודעה שבו נרשם כי הוא עומד בפני שחרור בעילת אי מעבר לקבע בכיר כאשר הנימוק היחידי שנרשם בכתב ההודעה הינו: "לא סוכם לסא"ל או לרס"ן בכיר". אחר כך, יימסר לפרט כי באפשרותו "לערער" על ההחלטה מול הגורם המוסמך (בדרך כלל מדובר במפקד החיל שבו הוא משרת) בתוך 21 ימים מקבלת כתב ההודעה, והוא יכול בהחלט לוותר על זכותו זו ובכך יסתיים הליך שחרורו. בחלוף 21 ימים תתקבל החלטת הגורם המוסמך ולאחריה תעמוד הזכות לערער בכתב בתוך 30 ימים לראש חטיבת הסגל באכ"א (קצין בדרגת תא"ל). החלטתו של רח"ט הסגל היא סופית ולאחריה ישוחרר הקצין משירות בעילת אי מעבר בשער השני.סל ההטבות בשחרור בשער הארגוני השני למול הנזק המצטבר
הפקודה הצבאית קובעת כי משרת קבע שמוצא עצמו משוחרר מן המערכת בעילת אי מעבר לקבע בכיר זכאי להטבה בדמות פיצויים מוגדלים בהתאם למספר שנות הקבע שצבר (ראה טבלה מצ"ב). ההטבה הינה תוספת של פיצויים מוגדלים לעומת הפיצויים הרגילים המגיעים למשרת הקבע, ובכל מקרה הטבת הפיצויים מוגבלת בתקרה של 500 אלף ₪ בלבד.
חשוב להדגיש, כי משרת קבע שמוצא עצמו משוחרר בגילאים 35-38 שנים בעילת אי מעבר לקבע בכיר, מצוי למעשה שנים בודדים בלבד מהגעה לגיל הפרישה מן השירות וקבלת פנסיית הגישור (למשרתי הפנסיה הצוברת) משך כל השנים מגיל הפרישה (גיל 42 בדרך כלל לקצינים) ועד גיל הפרישה במשק (גיל 67). ברור לכל, כי פיצויים מוגדלים בשיעור של 60%-80% אינם מהווים פיצוי הולם ובוודאי לא פיצוי מידתי לאובדן של למעלה מ- 25 שנים של פנסיית גישור שמסתכמת בדרך כלל בסך מצטבר של 2,000,000 – 3,000,000 מיליון ₪. מכאן אנו למדים כי על אף הטבת הפיצויים המוגדלים צה"ל למעשה פוגע בכל אחד ממשוחררי השער הארגוני השני במילוני ₪ בחסות תיקון לחוק שמאפשר את השחרור לאלתר וללא תלות בתפקודו של הקצין.
אז מה בכל זאת ניתן לעשות מול שחרור בעילת אי מעבר לקבע בכיר ?
ניתן לעשות, והרבה ! ראשית, צריך להבין כי שחרור בעילת אי מעבר לקבע בכיר היא עילת שחרור חדשה אשר מיושמת לראשונה בצה"ל וככל הליך חדש ולא מוכר, ישנם חבלי לידה רבים וכשלים רבים של המערכת ביישום עילת השחרור. במקרים רבים, גילינו מחדלים קשים של מערכת בניהול מסד הנתונים וקיום החובות הנדרשות מצד צה"ל (כמו לדוגמא החובה לקיים ריאיון סיכויים לקידום לקבע בכיר כ- 3 שנים טרם הגעה לשער, קרי: בשעה שהקצין מצוי ב- 11 שנות שירות קבע במצטבר ו/או החובה לאפשר התמודדות תקינה ושוויונית לתקני רס"ן בכיר במסגרת החיל טרם קבלת ההחלטה וכו'). במקרים אחרים, גילינו פגמים רבים בהליך מימוש ההליך הבירוקרטי של השחרור, פגמים בדרך קבלת ההחלטה ומסירת ההודעה לפרט וכן מקרים רבים בהם המערכת לא שיקללה נתונים אישיים רלוונטיים של הפרט טרם הגעתו לשער הארגוני השני (כגון לידה, טיפולי פוריות, חופשת לידה, הימצאות בתקופת תמריץ צבאי, מועמד לשחרור שהינו בן למשפחה שכולה, מועמד לשחרור שבן זוגו מובטל וכיוצ"ב נתונים רלוונטיים שחובה על המערכת לשקלל טרם מסירת כתב ההודעה). ולכן, המלצתנו הינה ברורה וחדה: אם הנך מועמד לשחרור צפוי בעילת אי מעבר בשער הארגוני השני – פקח אוזניים, היה עירני ואסוף את כלל המידע הנדרש בטרם קבלת ההודעה אודות השחרור. כמו כן, יש חשיבות מכרעת להבנת ההליך בהיבט המשפטי ועמידה על הזכויות הניתנות למועמד לשחרור לאורך כל הליך השחרור. נזכיר, כי המערכת חותרת להליך שחרור מהיר, חד וכואב ובעיקר נטול סיבוכים מצד הפרט. זהו בדיוק המקום להיוועץ מול עורך דין צבאי המתמחה בנושא, להבין את הדקויות ולהיערך לכלל שלבי ההליך על מנת לבטל את רוע הגזירה. קיימת זכות לייצוג משפטי על ידי עורך דין מומחה בתחום בכל שלבי ההליך. במקרים רבים, ידע עורך דין מנוסה לבקש מהמערכת נתונים קונקרטיים שיש להם חשיבות רבה במסגרת עילת השחרור. ולכן, היוועצות מוקדמת ככל ניתן סביר שתעלה את סיכוייו של הפרט להתמודד על עילת שחרור כה בעייתית כעילת השחרור בעניינה אי מעבר בשער הארגוני השני.- המאמר מנוסח בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד והוא מתייחס לשני המינים, קצינים וקצינות כאחד.
- עורך דין עידן פסח הינו קצין במילואים ששירת שנים ארוכות בפרקליטות הצבאית בשלל תפקידים ובעל מומחיות בדין הצבאי ובפרט בייצוג משרתי קבע בהליכי שחרור משירות צבאי, זה למעלה משני עשורים.
- בימים אלה מנהל עורך דין עידן פסח מספר הליכים מול צה"ל בבתי המשפט השונים בעתירות כנגד שחרור של משרתי קבע בעילת אי מעבר בשער הארגוני השני.
על הכותב: קוזניץ בנימין
שימש במהלך שירותו הצבאי כתובע צבאי וסניגור צבאי
במסגרת שירות המילואים שלו משמש עו"ד קוזניץ כסניגור צבאי בכיר במילואים וכיו"ר הועדה לתפיסת רכוש בפיקוד המרכז.
לעו"ד קוזניץ ניסיון רב בטיפול בתיקים ביטחוניים, תיקי מצ"ח מורכבים ועתירות מנהליות רבות בנושאי זכויות כספיות ומעמד משרתי קבע, חיילי חובה ואנשי כוחות בטחון אחרים. עו"ד קוזניץ מייצג נאשמים רבים בערכאות הצבאיות והביטחוניות ומתמחה בייצוג במשפט הפלילי והמינהלי הצבאי והבטחוני אל מול פרקליטות המדינה, הפרקליטות הצבאית, בתי המשפט וגופי התקשורת השונים.
שתפו:
זקוקים לייעוץ משפטי מעורך דין צבאי?
השאירו פרטים ואנו נחזור אליכם עוד היום
