זיוף גימלים וימי מחלה בצה"ל - עבירה נפוצה ואסורה

לאחרונה עלה לכותרות מקרה המיוצג על ידי משרדנו בו חייל צה"ל נחשד בביצוע עבירות של זיוף ימי מחלה (גימלים) באמצעות

לאחרונה עלה לכותרות מקרה המיוצג על ידי משרדנו בו חייל צה"ל נחשד בביצוע עבירות של זיוף ימי מחלה (גימלים) באמצעות תוכנת מחשב (פוטושופ) ביתית והצגת ימי המחלה למפקדים לשם הפקת טובות הנאה (ימי מחלה בבית). נוכח כמות הפניות למשרדנו בעת האחרונה בנוגע לעבירת זיוף גימלים מצאנו לנכון לפרט מעט במאמר זה אודות העבירה הנ"ל.

לא כדאי לזייף ימי מחלה זיוף גימלים בצבא הוא מעשה לא כדאי

עבירת זיוף ימי מחלה הינה עבירה נפוצה מאוד בצה"ל, בייחוד בשנים האחרונות עם התקדמות הטכנולוגיה והנגישות של חיילי צה"ל לתוכנות מחשב המאפשרות זיוף כאמור. בעבר, התביעה הצבאית וגם מצ"ח יחסו חשיבות נמוכה יחסית לעבירת זיוף גימלים ובדרך כלל החקירות נערכו זמן רב לאחר שהוצגו הגימלים ביחידה ומשום כך גם לרוב לא נעצרו החיילים במסגרת החקירה. ואולם, נכון להיום היכולת של מצ"ח לפענח בזמן אמת גימלים מזויפים הינה גבוהה מאשר בעבר. כמו כן, לאור העובדה כי הטיפול הרפואי לחיילי צה"ל ניתן היום גם באמצעות מקורות חיצוניים (קופות חולים, בתי חולים) – כיום צה"ל, וכן יחידת ר"מ 2 האחראית על נושא הגימלים ממקורות חוץ צבאיים, חשדנים הרבה יותר ביחס לכל יום מחלה שמציג חייל בפני מפקדיו.

משום כך, כיום יש סבירות גבוהה יותר שהעבירה של זיוף גימלים תדווח למצ"ח תוך זמן מהיר יחסית וכי חקירת מצ"ח תיפתח באופן מהיר גם כן. העובדות הללו מעלות את הסיכוי כי מי שחשוד בעבירת זיוף גימלים ייעצר במהלך החקירה ואף ייעצר על ידי שופט בבית דין צבאי, כפי שמתרחש ביחס לעצורים החשודים בשימוש בסמים, בשימוש בלתי חוקי בנשק וכיוצ"ב.

ההנחיות המקצועיות בצה"ל קובעות כי חייל שזייף מעל 30 ימי מחלה – יוגש כנגדו כתב אישום לבית הדין הצבאי בעבירה פלילית. אם מדובר בזיוף אשר נוגע למסמך צבאי (זאת אומרת מסמך של חיל הרפואה) – העבירה שתיוחס לחייל הינה בדרך כלל עבירה במסמכים צבאיים, לפי סעיף 105 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו – 1955, שעונשה עד 3 שנות מאסר בפועל. אם מדובר בזיוף מסמך ממקור חיצוני (קופת חולים או בית חולים) – העבירה שתיוחס תהיה עבירת זיוף, לפי סעיף 418 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977, שעונשה נע בין שנת מאסר (אם הגימלים לא הוצגו בפועל למפקדים) ועד 5 שנות מאסר בנסיבות מחמירות. אם מדובר כמובן בזיוף גימלים לתקופה הפחותה מ- 30 ימים – בדרך כלל השיפוט ייערך במסגרת משמעתית ביחידה וללא כל השפעה של רישום פלילי כלפי החייל הנשפט.

האם עוצרים חייל שנאשם בזיוף גימלים ?

ההנחיות המקצועיות של התביעה הצבאית קובעות כי לשם מעצרו עד לתום ההליכים של חייל הנאשם בזיוף גימלים יש צורך בהצטברות של מספר אלמנטים מחמירים: ראשית, יש להוכיח כי החייל זייף מעל 30 ימי גימלים. שנית, יש להוכיח כי החייל השתמש בגימלים המזויפים ומימש אותם כך שקיבל טובות הנאה בדמות ימי מחלה משירותו הצבאי. שלישית, יש להוכיח כי החייל נעדר משירותו הצבאי מעל 35 ימים בפועל.

במקרה בו כלל התנאים הללו מצטברים, יכולה התביעה הצבאית לבקש את מעצרו עד לתום ההליכים של הנאשם. הסמכות להורות על מעצר עד לתום ההליכים היא של בית הדין הצבאי אשר דן בבקשה ושוקל את חומרת המעשה ואת עילות המעצר החלות במסגרת הצבאית (עילות מעצר אשר שונות מעילות המעצר במשפט הפלילי האזרחי בישראל).

* הערה – האמור במאמר זה נכתב בלשון זכר בלבד, ואולם מתייחס לזכר ולנקבה, כאחד.

כתבה ראשונה:

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3428914,00.html

כתבה שנייה:

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4269068,00.html

כתבה שלישית:

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3680398,00.html

 

עו"ד בני קוזניץ

עו"ד בני קוזניץ להציג את כל הפוסטים של עורך דין צבאי עו"ד בני קוזניץ

שימש במהלך שירותו הצבאי כתובע צבאי. במהלך שירות זה ניהל עו"ד קוזניץ מספר רב של דיוני מעצר, הקראות, טיעונים לעונש ומשפטי הוכחות במגוון הנושאים הפליליים והצבאיים הקיימים. במסגרת שירות המילואים שלו משמש עו"ד קוזניץ כסניגור צבאי במילואים וכיו"ר הועדה לתפיסת רכוש בפיקוד המרכז. 

השארת תגובה