פיטורין משירות קבע – תר"ש תנופה – שחרור עקב צמצום כוחות

מאמר זה נכתב בחודש ינואר 2021, בעיצומה של מגפת הקורונה, וכמעט שנה שלמה לאחר שרא"ל כוכבי הכריז על יציאתה לדרך של תר"ש תנופה (תכנית רב שנתית "תנופה") שעתידה להימשך בין השנים 2020 ועד 2024.

פיטורין משירות קבע

 

מאמר זה נכתב בחודש ינואר 2021, בעיצומה של מגפת הקורונה, וכמעט שנה שלמה לאחר שרא"ל כוכבי הכריז על יציאתה לדרך של תר"ש תנופה (תכנית רב שנתית "תנופה") שעתידה להימשך בין השנים 2020 ועד 2024. 

 

מהי בעצם תר"ש (תכנית רב שנתית) "תנופה"?

תר"ש תנופה באה לעולם בעקבות תר"ש גדעון שהתקיימה בין השנים 2015-2020. במסגרת תוכניות אלה צה"ל משחרר אלפי משרתי קבע בגילאי הביניים ו/או בגיל הפרישה, וזאת מתוך מטרה להצעיר את מודל שירות הקבע ולהפוך את צה"ל לצבא איכותי, צעיר וטכנולוגי. כחלק מהגדרות תר"ש תנופה הוגדר כי יש להעניק תיעדוף ליחידות הקצה והגדרתן כ״אתרוג״ בתחום כוח אדם, וכן יש להביא לתיעדוף מערך הלחימה וכוח האדם הטכנולוגי. 

 

כמה משרתי קבע עומדים בפני פיטורין מצה"ל בשנת 2021? 

צה"ל החל כבר ביום 01.01.2021 בהליך שחרור של אלפי (!) משרתי קבע הנמנים על אחת משתי אוכלוסיות: 

1. קצינים ונגדים הנמנים על קבוצת "משרת במודל הקבע 2010"

2. קצינים ונגדים הנמנים על קבוצת "משרת במסלול השירות 2016". 

עד לסוף שנת 2021 צפויים אלפי משרתי קבע למצוא עצמם מחוץ לשירות הקבע, חלקם בגילאים מתקדמים מאוד (30 עד 40), בלא הסדר פנסיוני (קבלת גמלת פנסיה מוסדרת) ולמעשה ייפלטו לשוק העבודה בעיצומו של משבר תעסוקתי עולמי וללא גיבוי פנסיוני הולם. 

 

מהו תהליך השחרור במסגרת תכנית הצמצומים? 

הוראת הפיקוד העליון מספר 3.0508 שעניינה "נוהל לשחרור משרתי הקבע מטעמים ארגוניים" (להלן: "ההוראה") קובעת את כלל הפרוצדורות לשחרור משרת קבע במסגרת תכנית הצמצומים. מדובר במסמך משפטי מורכב וסבוך, המפנה להוראות וחוקים צבאיים שונים ומגוונים ובהעדר הבנה מעמיקה וניסיון רב ספק אם משרת קבע יכול להבין את כלל המורכבויות שבהוראה האמורה. 

על פי ההוראה הנ"ל, משרת קבע שהוחלט לשחררו מוזמן בפני קצין בדרגת אל"מ שמוגדר "גורם מודיע" והוא מודיע לו במסגרת ראיון פרונטלי כי לאחר עבודת מיון שנערכה בחיל שבו הוא משרת, הוחלט לשחררו משירות הקבע המובהק. 

המועמד לפיטורין מקבל לידיו "כתב הודעה" ובו נרשם כי בכוונת צה"ל לשחררו משירות הקבע וכן הנימוקים העומדים בבסיס הכוונה לשחרר (בדרך כלל מצוין באופן סתמי "תכנית צמצומים" בלבד). 

יש לציין, כי על פי ההוראה הגורם המוסמך "רשאי להורות על שחרורו של משרת הקבע מן השירות בעילת צמצום הכוחות הסדירים על בסיס עבודת מיון בזרוע, באגף, במערך או במקצוע מסוים או ביחידות מסוימות שדרגת מפקדיהם היא אל"ם ומעלה, באופן שיהיה בסיס סביר להשוואה ולמיון, למעט בתפקידים בהם לא קיימים תקנים המאפשרים התפתחות", כך לשון ההוראה. 

תוכנית תנופה

מהי אותה עבודת מיון שמתבצעת בטרם החלטה על פיטורין? 

על פי ניסיוננו הרב בייצוג אנשי קבע שעמדו בפני פיטורין בתוכניות צמצומים קודמות – ניתן בהחלט לומר כי צה"ל מנסה להסתיר ככל הניתן את אותה "עבודת מיון" שנערכת החדרי חדרים ובלא שקיפות, ואשר הובילה אותו לבחור דווקא במשרת קבע X ולא Y כמי שיפוטר. 

הניסיון מלמד כי במסגרת עבודת מיון כאמור יושבים קציני החיל והיחידות הבכירים (ראשי מחלקות, ראשי ענפים, קציני זרוע וכו') ושם נערכת רשימה של המועמדים לפיטורין על פי המלצות המפקדים והיכרות אישית עם המועמדים לשחרור. 

למרבה הצער, במקרים רבים נתקלנו בהעדר שקיפות, באי מסירת מידע מצד צה"ל ובהסתרת מידע מהותי ורלוונטי אשר קיים במסגרת מסכי עבודת המיון האמורה ובאותם מקרים בהם נלחמנו בעור שינינו לקבל את כלל המידע הנדרש לנו לשם ניהול המלחמה בשם הלקוח – התגלו לנו במקרים רבים פרטים מוסתרים וחשובים שאפשרו לנו להילחם בהחלטה לשחרר ובמקרים מסוימים אף להביא לביטולה של החלטה השחרור.  

מה נשקל במסגרת עבודת המיון שנערכת החדרי חדרים? 

אופן ביצוע עבודת המיון ייקבע בהתאם למעמדו של משרת הקבע - קבע קצר, קבע ראשוני או קבע מובהק - ובהתאם לנתוני סיווג והערכה וקריטריונים כפי שייקבעו על ידי אכ"א-מחלקת הסגל מעת לעת, לרבות הנתונים המפורטים להלן, כולם או חלקם: הדירוג החילי; חוות הדעת התקופתית; הערכות העמיתים; מסלול השירות; סיכויי הקידום והשיבוץ בעתיד. 

 

מי חסין מפני שחרור במסגרת תכנית הצמצומים? 

ההוראה קובעת כי לא ישוחרר משרת קבע מטעמי צמצום הכוחות הסדירים משרת קבע שדורג בדירוג החילי בשליש העליון בשנת השחרור או בשנה שקדמה לה, אלא אם הוא בעל מקצוע ייחודי שלאחר בחינה של הגורם המוסמך נמצא כי תפקידו אינו מאפשר לשבצו מחדש בשל סגירת יחידתו או בשל צמצום רוחבי באותו מקצוע. 

 

אוקי, זומנתי לגורם המודיע וקיבלתי התראה על פיטורין, מה עכשיו? 

לאחר ראיון אצל הגורם המודיע (קצין בדרגת אל"מ) המועמד לפיטורין מוזמן לראיון נוסף, זו הפעם בפני "גורם מוסמך", וזאת בתוך מסגרת זמן של 21 ימים. הגורם המוסמך הוא למעשה בעל הסמכות לקבל את ההחלטה הסופית אודות שחרור משרת הקבע. בפני גורם זה קמה זכות הטיעון במסגרתה רשאי משרת הקבע העומד בפני פיטורין (לעמדתנו – הדבר אף בגדר "חובה" !) לשטוח את כלל טענותיו מול הגורם המוסמך בטרם מתקבלת ההחלטה ולבטח לא לאחר שכבר הגורם המוסמך גיבש עמדתו הסופית בעניין. 

חשוב מאוד: על משרת הקבע להודיע למערכת כי בכוונתו להתנגד לשחרור משירות הקבע ועל כך שהוא עומד על זכותו לשטוח טענותיו בפני הגורם המוסמך. במקרים רבים – צה"ל מעדיף שלא להעמיד את משרת הקבע על חשיבות הדבר ומשרתי קבע רבים למעשה "מוותרים" על זכות הטיעון שלהם ובכך באה לעולם החלטה על פיטורין מבלי ששיקולי הפרט נשקלו בפני הגורם המוסמך. 

הגשת ערעור על החלטת הפיטורין משירות הקבע

לאחר שהגורם המוסמך קיבל החלטת שחרור למעשה הסתיים התהליך. בפני הפרט קיימת אפשרות להגיש ערעור בתוך 30 ימים, ואולם הגשת הערעור כשלעצמה אינה עוצרת את ההחלטה. במקרים רבים הליך השחרור כבר מוזן בתדפיס האישי ומדווח לכלל הגורמים בצה"ל והפרט מתחיל את הליכי השחרור הלכה למעשה. 

במקרה של שחרור בעילת צמצום הכוחות הסדירים הערעור מוגש בכתב והוא מועבר להכרעת ראש אכ"א או רמ"ח הסגל (בהתאם לדרגתו של המועמד לשחרור). ההכרעה בערעור היא סופית ולאחריה ניתן לתקוף את החלטת השחרור רק במסגרת הגשת עתירה משפטית לבית המשפט. 

האם אני רשאי להצטייד בעורך דין צבאי לשם ניהול הליך הפיטורין? 

כן, רשאי ואף מומלץ מאוד! למעשה, מרגע קבלת כתב ההודעה יוצאת הרכבת מהתחנה כאשר היא בתנועה מתמדת ומהירה לעבר שחרור משירות קבע. רבים מהמקרים שמגיעים למשרדנו מעלים כי משרת הקבע לא מבין את התהליך, לא מבין כי למעשה יש לו הזדמנות אחת להילחם בהחלטה לפטרו משירות קבע, ומכאן שרבים הם המקרים בהם התהליך לא מנוהל נכון על ידי משרת הקבע המפוטר. 

מדובר בהליך שחרור שהוא מבוסס על הוראה משפטית, ושניתן לתקוף את ההחלטה על בסיס דיני המשפט המנהלי והצבאי. יש צורך בהבנה של כלל ההוראות הצבאיות, המסגרת המשא"נית, עבודת המיון ואיוש התקנים בצה"ל – ומידע זה ככלל לא נמצא בידיו של משרת הקבע הבודד העומד בפני מערכת כה חזקה כמו צה"ל. 

משרדנו בקיא מאוד בייצוג אנשי קבע העומדים בפני שחרור ועוסק בנושא זה באינטנסיביות מזה קרוב ל- 20 שנים. אנו פועלים מול גורמי משא"ן בכלל הזרועות והחילות וכן למול לשכת ראש אכ"א ורמ"ח הסגל באופן תדיר ויומיומי. 

ולכן – מומלץ מאוד להיעזר ולהתייעץ עם עורך דין צבאי הבקיא בסוגיות אלה כבר בשלבים הראשונים של הליך השחרור, ולמעשה הכלל הידוע "מוקדם יותר – טוב יותר" הוא נכון שבעתיים במקרים מסוג זה שבהם יתרון כוחה של המערכת על הפרט הוא בלתי מאוזן בעליל. 

אני עומד בפני פיטורין משירות קבע - למי עליי לפנות כדי להתייעץ? 

למידע נוסף בנושא פיטורין משירות קבע הנכם מוזמנים לפנות במישרין לעו"ד עידן פסח (רס"ן במיל') בטלפון 050-5531062 ו/או לעוה"ד בנימין קוזניץ (סא"ל במיל') בטלפון 052-4445559 ו/או באמצעות פניה למשרדנו בטלפון 03-5288580 – במקרים דחופים אנו זמינים  24 שעות ביממה. 

עו"ד עידן פסח

עו"ד עידן פסח להציג את כל הפוסטים של עו"ד עידן פסח

שימש במהלך שירותו הצבאי כתובע צבאי וכסניגור צבאי בכיר. במהלך שירותו, היה עו"ד פסח מבכירי והידועים שבסניגורים הצבאיים וטיפל ב"כבדים" שבתיקי הסניגוריה, בכל שלבי ההליך לרבות דיוני מעצר, הקראות, טיעונים לעונש ומשפטי הוכחות במגוון הנושאים הפליליים והצבאיים הקיימים. 

השארת תגובה