מהי עריקות?

עריקות היא למעשה עבירה צבאית שמבצע חייל המצוי בשירות חובה/קבע, כאשר הוא חדל מלהגיע ליחידתו או חדל מלהימצא במקום ובתפקיד כפי שמורים לו מפקדיו.

העבירה הצבאית מוגדרת בחוק השיפוט הצבאי כעבירה של "היעדר מן השירות שלא ברשות" והגדרתה המדויקת היא "חייל שנעדר משירותו בצבא, או מהמקום שהוא חייב כדין להימצא בו אותה שעה, דינו - מאסר שלוש שנים, אלא אם הוכח כי היה לו היתר או הצדק סביר אחר לכך".

חשוב להדגיש כי עריקות משירות צבאי הינה עבירה פלילית לכל דבר ובמקרים מסוימים היא נרשמת בגיליון המרשם הפלילי במשטרת ישראל (תעודת יושר) ומופיעה במרשם גם לאחר השירות הצבאי.

האם עריקות היא דרך "לצאת מהצבא"?

חיילים רבים פונים אליי בשאלה האם עריקות תסייע להם "לצאת מהצבא" או לשנות את שיבוצם הצבאי. אותם חיילים סבורים כי אם יבצעו עריקות אז אוטומטית ישתנה שיבוצם או ייפלטו מהצבא או מהיחידה שבה הם נמצאים. בפועל, המצב לא כל כך פשוט. עריקות היא עבירה צבאית כמו כל עבירה אחרת שמבצע חייל והיא אינה משנה את שיבוצו של החייל או משחררת אותו משירות צבאי.

מה שכן, יש מקרים מסוימים (בתקופות עריקות ממושכות) בהם חייל ממתין בכלא הצבאי למשפטו בבית הדין הצבאי משך מספר שבועות במהלכם הוא זוכה לטיפול על ידי גורם הנקרא גחל"ת. גורם זה מבצע אבחון ומטפל בעריקים הנשפטים בבית דין בלבד ויש בכוחו של טיפול זזה להביא לשינוי שיבוץ, מעבר יחידה ובמקרים חריגים גם פטור משירות בגין אי התאמה. ואולם, חשוב להדגיש כי עבירת העריקות היא עבירה פלילית ומי שמבצע אותה לא זכאי אוטומטית לאבחון על ידי גחל"ת, ולא זוכה בהכרח לשינוי שיבוץ או קבלת פטור על ידי גחל"ת.

מהם העונשים שמוטלים בגין עבירות עריקות?

העונשים בגין עבירות עריקות שונים ותלויים בעיקר במשך תקופת העריקות ובמקום שבו נשפטים. במקרים רבים השיפוט נעשה על ידי קצין שיפוט צבאי ובמסגרת משמעתית (ביחידה או בכלא הצבאי). במקרה שכזה, אין רישום פלילי כלל והעונשים נתונים לקצין השיפוט ונעים בטווח שבין מחבוש על תנאי ועד מחבוש בפועל לתקופה של 0-30 ימים. היה ומדובר בעבירת עריקות שנדונה בבית דין צבאי (שהוא בית משפט פלילי לכל דבר וענין) אז אין כל מגבלה על העונש שיוטל, ותקופת המאסר שיוטל על הנאשם תלויה בנסיבות המקרה (מטווח של ימים בודדים ועד לעונשים של מעל שנת מאסר בפועל בכלא צבאי).

כיצד מטפל צה"ל בעריקים בתקופת הקורונה?

מאז פרוץ משבר הקורונה, אשר בוודאי משפיע על פעילות צה"ל, יש שינוי משמעותי בטיפול צה"ל בעריקים. במשך חודשים רבים צה"ל סירב לקבל עריקים שביקשו להתייצב בכלא הצבאי, לאור מגבלות המחלה והחשש מהדבקה בכלא הצבאי.

נוהל העבודה הנוכחי של הפרקליטות הצבאית והמשטרה הצבאית מאפשר לעריקים להתייצב בכלא הצבאי מבלי להיעצר, ולקבל צו הצבה ליחידתם כדי להיקלט שם ולחזור לשירות תקין.

במצב זה, החייל למעשה מסיים את עבירת העריקות מבלי שהוא נעצר ושוהה בכלא הצבאי ומבלי שהוא נשפט. הפרקליטות בוחנת כל מקרה ומקרה לאחר ההתייצבות של העריק בכלא, ובחלק מן המקרים מגישה כתבי אישום לבית הדין מבלי שמתקיים דיון מעצר כלל.

המדובר בשינוי משמעותי ודרמטי המאפשר לעריקים משירות צבאי לסיים את העריקות מבלי להיעצר. ברור כי מצב זה תלוי ברמת התחלואה כתוצאה מהנגיף ויכול להשתנות מעכשיו לעכשיו.

נכון להיום, חלק מהעריקים המתייצבים בכלא הצבאי כן נעצרים ושוהים בכלא, ואולם הדבר אפשרי רק לגבי עריקים שתקופת ההיעדרות שלהם עולה על 200 ימים. כלל זה יכול להשתנות מהרגע להרגע, ותלוי בשיקול דעתו של מפקד הכלא הצבאי.

אני עריק משירות, מה עליי לעשות?

כפי שהוסבר קודם לכן, עריקות היא עבירה פלילית והשלכותיה רבות: החל מעונש מאסר, עובר ברישום פלילי לאזרחות וכלה בהשפעה על המשך השירות או קבלת פטור. משום כך, הח"מ ממליץ על קבלת ייעוץ משפטי נקודתי בכל מקרה בו חייל שוקל לבצע עבירת עריקות או מצוי בעיצומה של עריקות, וזאת על מנת להתאים את הטיפול הנדרש לנסיבות המקרה ולנסות למזער ככל הניתן את הנזק הצפוי.

הח"מ הינו רס"ן במיל' בוגר הפרקליטות הצבאית, מומחה בדין הצבאי בעל ניסיון של למעלה מ- 20 שנים כעורך דין צבאי ושותף במשרד קוזניץ, פסח ושות' המתמחה במשפט הצבאי על שלל רבדיו.