עריקי סדיר

המאמר סוקר את מעמדם המשפטי של עריקים משירות סדיר.

חייל העוזב את יחידתו במהלך השירות הצבאי נחשב כנעדר מן השירות ללא רשות, עבירה על סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי, כבר מהיום הראשון. בשלב זה, נחשב החייל, בעגה הצבאית, כנפקד. משמעות הדבר – החייל נמצא באחריות היחידה, ויטופל משמעתית על ידי היחידה לכשיתייצב. היינו, יועמד לדין משמעתי בפני קצין שיפוט. כיום, ההוראה היא כי נעדרים מן השירות שהם חיילי סדיר יועמדו לדין משמעתי בפני קצין שיפוט בדרגת סגן-אלוף לכל הפחות. בשלב זה, על מנת להסדיר את עניינו, על החייל להתייצב ביחידתו (ולא, למשל, בבסיס משטרה צבאית). לאחר 45 יום מרגע תחילת הנפקדות, מוכרז החייל כעריק, והטיפול בעריקותו עובר למדור עריקים בשלישות הראשית. ככלל, מרגע אישור הכרזת העריקות, מעורבת המשטרה הצבאית בטיפול בעריק, והוא צפוי להיעצר על ידי הרשויות. ככלל, נפקדים משירות סדיר יועמדו לדין משמעתי, ואילו בעניינם של עריקים, יוגש בדרך-כלל כתב אישום פלילי בפני בית דין צבאי, על כל ההשלכות המתלוות לכך: סמכות ענישה חמורה יותר, עונש מאסר על תנאי ממושך, ורישום פלילי. למותר לציין, כי כל מקרה נבחן לגופו, ופירוט הנסיבות האישיות והגורמים שהביאו להיעדרות, והבאתם בפני הגורמים המחליטים, עשויים להשפיע על ההחלטה האם להעמיד את החייל לדין משמעתי או להגיש כנגדו כתב אישום. על ההליך המשמעתי ניתן לקבל מידע נוסף במאמר "על הדין המשמעתי" שבאתר, ולהתייעצות בנוגע להליך פלילי ניתן לפנות למשרדנו.

עו"ד בני קוזניץ

עו"ד בני קוזניץ להציג את כל הפוסטים של עו"ד בני קוזניץ

שימש במהלך שירותו הצבאי כתובע צבאי. במהלך שירות זה ניהל עו"ד קוזניץ מספר רב של דיוני מעצר, הקראות, טיעונים לעונש ומשפטי הוכחות במגוון הנושאים הפליליים והצבאיים הקיימים. במסגרת שירות המילואים שלו משמש עו"ד קוזניץ כסניגור צבאי במילואים וכיו"ר הועדה לתפיסת רכוש בפיקוד המרכז. 

השארת תגובה